האם פסל החירות שינה את דעתו?

כמעט כל תושבי ארה”ב יכולים להסכים כי רפורמה בהגירה נדרשת בזמן הקרוב. עם זאת, עיצוב הרפורמות עצמן הפך לאחד מהנושאים הפוליטיים השנויים ביותר במחלוקת בארה”ב.

חסידי הרפורמה נופלים לאחת משתי קטגוריות בסיסיות: אלו שתומכים בהקלת החוקים על מהגרים (פרו-הגירה), ואלו שתומכים באכיפת חוקים נוקשים יותר על מהגרים (אנטי-הגירה). זירת הקרב עבור שתי הקבוצות הינה אצל המחוקק המדיני ובאולם בית המשפט ונכון לעכשיו, קבוצת האנטי-מהגרים מנצחת.

בשנת 2010, מדינת אריזונה הפכה למדינה הראשונה בארה”ב להעביר חוק אנטי-הגירה אשר ידרוש מכוחות המשטרה לבדוק את סטטוס ההגירה לאנשים אותם הם עוצרים ואשר העלו בהם חשד כי הם שוהים בלתי חוקיים. כתוצאה, חוק זה יוביל לגירוש שוהים בלתי חוקיים רבים ומהווה את אחת הסיבות העיקריות לכך שהממשל הפדרלי מערער על כך בתיק מתמשך בבית המשפט.

עם זאת, ערעורו של הממשל הפדרלי על החוק באריזונה לא עצר מדינות נוספות מללכת בדרכה. המדינות הדרומיות אלבמה וג’ורג’יה חוקקו גם הן חוקי אנטי-הגירה בשנים האחרונות וחלק מחוקים אלו משכנעים אפילו יותר מהחוק השנוי במחלוקת של אריזונה. במדינת אלבמה, בתי ספר ומעסיקים יידרשו בקרוב לבדוק אם סטודנטים ועובדים נמצאים בארה”ב באופן חוקי. היה ויגלו מהגר בלתי חוקי ולא ידווחו על כך לרשויות, בתי הספר והמעסיקים יעמדו בפני תביעה פלילית. בנוסף, בדומה לחוק של מדינת אריזונה, אנשים שנעצרו ע”י משטרת אלבמה מכל סיבה שהיא, עשויים להיכלא בחשד להפרת חוקי ההגירה. רבים מחשיבים את החוקים החדשים של אלבמה כחוקים הנוקשים ביותר נגד מהגרים בלתי חוקיים בארה”ב כולה.

למרות מספרם העולה של החוקים הנוקשים הללו שמופיעים ברחבי ארה”ב, הקרב על רפורמה בהגירה נמצא רק בראשיתו. החקיקה של חוקים חדשים אלו העלתה את חמתם של תומכי פרו-הגירה רבים, ובהם נשיא ארה”ב לשעבר, ברק אובמה. כתוצאה, לא זו בלבד שהממשל הפדרלי מערער על חוקים חדשים אלו, אלא נוצרות קבוצות תמיכה ברחבי ארה”ב על מנת לסייע בקרב המשפטי המסיבי בנושא.

חייהם של מיליוני מהגרים בארה”ב עומדים להיות בידיהם של מספר מצומצם של עורכי דין ושופטים, וההחלטות אשר יקבלו יקבעו האם פסל החירות ימשיך לייצג הזמנה פתוחה עבור מהגרים, או האם יהפוך לתזכורת של אותם ימים בהם מהגרים היו רצויים.

 

האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.

 מאמר זה נכתב ע”י משרד עו”ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה”ב, אוסטרליה וקנדה.