הגיגים לגבי נסיון הממשל האמריקאי להעביר רפורמה בנושאי הגירה

הצעת חוק הרפורמה בהגירה שהועברה השבוע לסנאט זכתה עד עתה לחשיפה מרובה בכלי התקשורת האמריקאיים, ומגמה זו תמשיך, ללא ספק, עד שתגובש סופית ותועבר כחוק.

קל מאוד להתעלם מהקורה בוושינגטון; מלבד הריחוק ממרבית האנשים, הטיעונים, הויכוחים והעויינות, ההצעות עצמן והסיקור המתמשך שלהן הרצוף מלל ושעמום, עמוס באינפורמציה מטעה ומבלבלת, ההתנצחויות והביורוקרטיה הכרוכות בהליך שאינו מוביל לשום כיוון ברור — הכל מעיד על מהותם הפנימית של המשתתפים בעסקי הפוליטיקה:

לובי חזק של אנשי עסקים קשוחים יותר מתמיד

לפי דברי Sunlight Foundation, ארגון שלא לצרכי רווח היושב בוושינגטון ומקדם את נושא שקיפות המימשל, 680 ארגוני לוביסטיים מ-170 מגזרים שונים הקדישו מזמנם במרוצת השנים 2008 עד 2012, כדי להשפיע על המדיניות  בנושאי ההגירה, וביניהם גם מאות לוביסטים המייצגים חברות היי-טק, אינטרסים חקלאיים וסטודנטים. תקציב הלוביסטיות באמצעות הפייסבוק תפח מ- 351,000 דולר בשנת 2010 ל- 2.45 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, בעוד שגוגל השקיעו סכום אסטרונומי של 18 מיליון דולר בשנה שעברה. ואין זה המקרה היחיד, כפי שטוען מאמר בעיתון Charlotte Observer:

עסקים חקלאיים נלחמים כבר שנים רבות בכדי לגרום להעלאת מספר העובדים הזרים השכירים, וענפי השירותים כגון תיירות והימורים (בתי קזינו) מנסים גם הם לגרום לעלייה במספר העובדים הזרים שיועסקו בענפים אלו. המועצה הלאומית של קואופרטיבים חקלאיים השקיעה למעלה מ- 320,000 דולר על לוביסטיות פדרלית במשך השנה. נשיא מועצה זו, צ’רלס קונור, טען בחודש שעבר בנאומו בפני הסנטורים כי נושא מציאת מספיק עובדים לאיסוף היבול הפך לבעייה מספר 1 של החקלאים בכל רחבי המדינה. הוא ציטט בפניהם מחקר של המשרד הקליפורני לענייני חקלאות  לפיו בחודש שעבר 71% ממגדלי עצי הפרי וכמעט 80% ממגדלי הצימוקים ופירות היער למיניהם (אוכמניות, תותים, פטל וכו’), לא הצליחו למצוא מספיק עובדים לטיפול בעצים ובגפנים ואיסוף היבול. קונור טען כי «עבור יצרנים בתחום החקלאות העברת חוק ההגירה והדיון בו הוא נושא חיוני שיאפשר להם לשרוד, וחשוב הרבה יותר מכל חקיקה אחרת המונחת לפני הקונגרס.»

אופן הצבעתו של הסנטור הרפובליקני של מדינת יוטה,  אורין האטץ’, מעניינת במיוחד: מהצבעה נגד ביום שלישי להצבעה בעד ביום רביעי, בעקבות פשרה עם הדמוקרטים בנושא ויזות H-1B שהיו בעלות חשיבות עליונה ללובי של תעשיית ההי-טק.

התייחסות אובמה לחנינה כתקווה וכצעד לשינוי

הנשיא אובמה נוהג לומר שאנשים רשאים שיהיו להם דיעות משלהם, אך אינם זכאים שיהיו להם עובדות משלהם. זו עובדה ידועה שאמריקה נוסדה על בסיס אידיאלים שתמכו בהגירה ונחשבה לתקוותם של כל מי שחיפשו לשפר את תנאי חייהם. הטיעון כנגד ענישה קשה של אנשים שהפרו את חוקי ההגירה האמריקאיים הוא שהם בסך הכל התכוונו לחיות חיים טובים יותר, וכן עונש הגירוש הינו חמור מדי — בייחוד לאלו ששהו במדינה תקופה ארוכה, ילדו בה ילדים שלגביהם ארה»ב היא המדינה היחידה שהכירו בחייהם, ואין להם שום קשר כלשהו למדינה ממנה הגיעו מלבד הדרכון שברשותם. ההערכה היא שיש כיום בארה»ב 11 מיליון אנשים שאינם מתועדים כלל ברשומות ועד עתה התקווה היחידה ושאיפתם היחידה בחיים היא להצליח ולהתחמק מהמשטרה במאבקם לשרוד ולנהל אורח חיים אמריקאי לכל דבר. נכון שהדרך היא ארוכה ודי מסובכת, אך לרבים מהם סיכוי ממשי להתגבר על הפחדים, להגשים את עצמם ולמצות את יכולתם – עבורם ועבור משפחותיהם. אובמה מנסה לשגר את המסר המובטח של התקווה, ומגיע לו מלוא הקרדיט על כך.

כישורים מיוחדים ככרטיס כניסה לארה»ב

המספר הגדול של ויזות נוספות עבור עובדים בעלי מומחיות מיוחדת ומקצועות נדרשים והעובדה שחברות ענק כמו מיקרוסופט מחפשים עובדים שכאלה,  משגרים מסר ברור מאוד: התחרות בראש הפירמידה פירושה שאם אתה רוצה לחיות ולעבוד בארה»ב בעתיד, עליך להיות בעל כישורים גבוהים ומיוחדים. עיתון «ניו-יורק טיימס» מצטט את בראד סמיט, היועץ הכללי של מיקרוסופט, אשר העיד לפני הוועדה המשפטית של הקונגרס, כי: «איננו מסוגלים לאייש את כל המשרות שאנו יוצרים». הטיימס טוען כי תעשיית ההי-טק רואה ברפורמת ההגירה מכשיר לטיפול בבעייה אקוטית: משרות פנויות, בעיקר למהנדסים. המספרים מדהימים: הכמות השנתית של ויזות H-1B תועלה מ-65,000 ל- 110,000. האם אתה מהנדס ? בבקשה תיכנס.

האח הגדול משגיח ונמצא תחת מעקב

בעת עיצוב החוק על ידי וועדה, כאשר הוצעו ונעשו בו שינויים, כל גורם שהתעניין בכך יכול היה לראות את התהליך בכל רגע נתון ולחוות את דעתו בכמה מהרשתות החברתיות. אתר מיוחד איפשר לצופים לעקוב אחר התהליך (americasvoiceonline.org), סנטורים ועוזריהם חיוו דיעותיהם באמצעות טוויטר, פייסבוק ואפליקציות נוספות. קדם לכך «מצעד ווירטואלי לתמיכה ברפורמה בחוקי ההגירה» שהיה מעין גירסא משופרת של הפגנות פוליטיות. יאהו חדשות ציין כי:

המנהיגים הטכנולוגיה במדינה ביקשו להשפיע על הדיון בנושא ההגירה באופן שיהיה מוצלח יותר מצורות התגובה המסורתיות. לדברי ג’ון פיינבלט, יועץ המדיניות הראשי של בלומברג. «קיימים הבדלים בין השימוש במדיה החברתית לבין צורות ההשפעה המסורתיות. בעבר נהגו לקבוע מועד, מקום וזמן למצעד והוא הסתיים בשעה מסויימת, בלי אפשרות לשינוי. אבל בשימוש ברשתות חברתיות ניתן לשחרר את הרסן (מן התנועה) בזמן הקריטי». למדייה החברתית ולקשר המיידי חלק קבוע בחברה כולה ובממשלה בפרט, ולמרות שפעילות לוביסטית על בסיס אישי יקרה מאוד וייחודית, לאנשים הרוצים לצפות או להשתתף יכולת, שלא היתה צפויה מראש, לעשות כן.

הרפובליקנים שלגביהם זכויות שוות להמוסקסואלים הוא דבר שלא יעלה על הדעת

מאוחר מאוד ביום שלפני העברת החוק בוועדה, עבר החוק את המכשול הרציני ביותר, כאשר יו»ר הוועדה הדמוקרטי, סנטור פטריק לייהי, הציג ואז משך חזרה תיקון אשר יכול היה להבטיח לזוגות הומוסקסואלים זכויות שוות כמו לזוגות נשואים הטרוסקסואליים, בעת תמיכתם בהגירה של בני זוגם שאינם אזרחים אמריקאיים לארה»ב. הרפובליקנים איימו כי יעזבו את האולם אם התיקון יכלל בחוק והדמוקרטים הבינו כי הדבר ימוטט את הקואליציה הבלתי יציבה והחקיקה העדינה – שבירה. כתוצאה מכך, ליהי החליט להלחם מלחמה זו בפעם אחרת: «וכך, בלב כבד, וכתוצאה מהידיעה כי הרפובליקנים יחסלו את החקיקה החשובה הזו באם יתווסף לה הסעיף המתקן אפלייה, אמנע הפעם מלהכניסו להצבעה, אך אמשיך להלחם..»

סנטור דיק דורבין הביע גם הוא את התנגדותו להגנה על השינוי בחוק הנישואין, אשר מאפשר למדינות להחליט האם לקבל נישואיםן של בני אותו מין במדינות אחרות. «אני מאמין בכל ליבי שמה שאנו עושים הוא נכון וצודק, אך אני מאמין שזהו הרגע הלא נכון, וזהו חוק שגוי» (מאמרי תגובה בעיתונים USA TODAY ו- ABC NEWS). קבוצות ימניות היוו תמיד את המכשול האחרון שיש להתגבר עליו כאשר מנסים לקדם את נושא זכויות הפרט, בין אם מדובר באפלייה המבוססת על מין, גזע, או נטייה מינית. השינוי יגיע כמובן, כי הדבר בלתי נמנע אך נראה שניאלץ לחכות עדיין.


האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.

 מאמר זה נכתב ע”י משרד עו”ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה”ב, אוסטרליה ואנגליה.