תהליך אדמיניסטרטיבי של בקשות ויזה לארה”ב מול תהליך NSA

מאות בקשות לויזות לארה”ב מעובדות כל שנה. במהלך השנים האחרונות, מבקשי ויזה נתונים ל”עיבוד אדמיניסטרטיבי” – תהליך שהינו מעבר לעיבוד הבקשה על מנת לבדוק האם המועמד עומד בתנאי הויזה. המונח “עיבוד אדמיניסטרטיבי” הינו למעשה לשון נקיה לבדיקת רקע מקיפה של המועמד ע”י המשטרה וסוכנויות האבטחה בארה”ב, המחפשים קשרים לקבוצות או לאנשים הנחשבים לאיום בטחוני או עוסקים בפעילויות אנטי-אמריקאיות.

כמובן שאם נמצאו קשרים מסוג זה, הבקשה לויזה תסתיים בסירוב. ישנם גם אספקטים פרוצדורליים לתהליך זה; אין מגבלה למשך הזמן המוקצב לתהליך זה, ואין דרך לערער על התוצאות. כתוצאה, אנחנו נשאלים לעיתים קרובות ע”י לקוחותינו אשר עוברים את התהליך: “מה הם בודקים?”.

אין כללים, חוקים או קווים מנחים המפורסמים בנושא אשר חשופים לעורכי דין פרטיים או לציבור ואשר יכולים לענות על השאלה הזו. גופי האבטחה והמשטרה האמריקאית פועלים בשקט, אולי אף בסודיות, לטובת תוצאותיהם. עם זאת, אירועים עכשוויים ודיווחים תקשורתיים בנוגע למעקב שעורכת ממשלת ארה”ב, באופן ספציפי באיסוף נתונים ואינפורמציה, שופכים אור משמעותי על התשובה לשאלה זו – כל מה שהם יכולים.

הדבר החשוב בעיקר בנוגע לחשיפות הנמשכות של אדורד סנוודן, בראדלי מנינג, ויקיליקס וכו’ והדיווח על ההתכתבויות ב”גרדיאן” ואמצעי התקשורת המסורתיים האחרים, אינו החומר עצמו שנחשף, או הדיון הזועם מסביב האם המדליפים הינם פטריוטיים או בוגדים; אלא הבורות הכללית של החוק הטבעי שגורס כי אם קיימת מסוגלות היא נמצאת בשימוש, בייחוד בכלים של כוח בהם משתמשים בעלי השררה.

ארה”ב נתונה, בצדק, להרבה ביקורת במקרים הללהו שכן היא מצהירה על עצמה כעל האב הקדמון של החירות, החוק והצדק, בעוד שבאופן אירוני היא עושה כל מה שהכרחי עבור בטחון המדינה. ישנם אין ספור עימותים בין המילים למעשים אשר טבועים בפרדיגמה זו. אך אין זה ייחודי, חדש, או עומד להשתנות בעתיד, ואין זה שגוי לחלוטין.

חשיפות אחרונות של תיקי NSA אכן מאשרים כי ממשלת ארה”ב אוספת כמויות גדולות של מידע אלקטרוני. כבר ידענו כי סוכנויות בטחון מחזיקות בכוונה ובאמצעים לשימוש בכלים של מעקב אשר פותחו לאורך מאות שנים, מהצורות הבסיסיות ביותר של ציתות לטכניקות אלקטרוניות המתוחכמות ביותר אשר באופן שקט ומיידי מגיעות לכל מקום בעולם. האם הרשויות שומרות בסוד את היקף איסוף המידע ועוברות על החוק על מנת להשיג את מטרותיהן? האם הן בוחרות מטרות כאשר הן מתחילות בכלל האוכלוסיה ולאט לאט מתמקדות בפרט, במקום להתחיל בטווח מצומצם ואז להתמקד באופן אקסלוסיבי?

כולנו יודעים שזה בדיוק מה שהן אמורות לעשות, בהסתמך על החוקה: לבסס חשד סביר או עילה סבירה המבוססת על ראיה המוכיחה כי האדם עשה דבר אסור, ולא  חשד מעורפל ובלתי ניתן לתיאור, או חמור מזה, חשד המבוסס על הכללה משוחדת המפרה את זכות האדם לשוויון  עקב גזענות, או סטריאוטיפים של דת, אתניות או מעמד. אך זהו תרגיל אקדמי לעולם אידאלי, המנותק מזמן אמיתי, אירועים אמיתיים ותוצאות אמיתיות. אזרחים הדוגלים בעקרונות החופש מכל רחבי העולם, חולקים תחושת ייאוש בנוגע לעניין זה. אלו שזכויותיהם הופרו הופכים לקורבנות. המטרה אינה מצדיקה את האמצעים, אך המציאות תמיד מנצחת. היחיד יכול לפעול באופן פרודוקטיבי רק אם יכיר בעובדה זו ויסתגל בהתאם.

איזו השפעה יש לכל זה על עיבוד אדמיניסטרטיבי של הגשת בקשות לויזה? התשובה היא כזו שעורכי דין אוהבים אך לקוחות שונאים: זה תלוי.  למדנו פעמים רבות כי העובדה שהממשלה מחזיקה במידע, אינה אומרת כי היא משתמשת במידע זה באופן יעיל. כל מה שאנחנו יכולים להיות בטוחים לגביו הינו שלממשלה יש יכולת עצומה לאיסוף מידע, אשר בו היא משתמשת ללא קשר לחוקיות.

יש הגיון בכך שהרשויות אוספות יותר מידע מכפי שהן יכולות לעבד באופן משמעותי. באופן בלתי נמנע, טעויות בעיבוד עלולות לגרום לנזק למבקשי ויזה מסויימים. למרות טבעו העמום של העיבוד האדמיניסטרטיבי, זהו עדיין תהליך משפטי המזמן אתגרים על בסיס הפרות פרוצדורליות (אם ניתן לחשוף את התהליך), או על בסיס הסודיות עצמה, אשר ביסודו מהווה טיעון כי מניעת אתגרים אינה הוגנת ואינה יכולה להתיישב עם החוק. המפלט היחידי של מבקש הויזה בנקודה זו הינו להשתמש במשאבים העומדים לרשותו, ולשכור לאת שירותיו של עורך הדין הטוב ביותר.

המידע האמור לעיל נמסר על ידי משרד עורכי דין דותן כהן. לקבלת מידע נוסף וסיוע אנא פנו אלינו בכתובת: info@visa-law.com או בטלפון:  03-7534000.

דותן כהן משרד עורכי דין המתמחה בדיני הגירה ורילוקיישן. המשרד מעניק ייעוץ משפט הגירה לחברות בינלאומיות ומקומיות וכן לקוחות פרטיים. המשרד מעניק ייעוץ משפטי בדיני הגירה למדינות הבאות: ישראל, קנדה, ארצות הברית, ואוסטרליה.