מבוא
כיום אנו עדים לריבוי המקרים בהם בני זוג ישראלים בוחרים לחלוק את חייהם עם בני זוג זרים ממדינות שונות בעולם. זוגות אלה נפוצים, ומדינת ישראל מאפשרת לבני הזוג לחלוק יחד את חייהם בישראל באמצעות הליך מדורג להסדרת מעמד לבן הזוג בישראל. עיקר ההליך מתמקד בבחינת מערכת היחסים, כנות ואמיתות הקשר הזוגי. במידה והקשר הזוגי הוכח, בני הזוג יכולים לחיות יחד בישראל כל עוד הקשר הזוגי קיים ונמשך.
בהמשך לאמור, בעוד ישנם זוגות שמשמרים בזוגיות ממושכת וטובה שנים רבות, ישנם מקרים בהם הקשר הזוגי לא שורד, אם מיוזמת בני הזוג, או לחילופין לאור פטירת בן הזוג הישראלי. מקרים אלה מעלים שאלות ותהיות רבות אודות מעמד בן הזוג הזר, האפשרויות העומדות בפניו, והשיקולים המנחים את הגורמים הרלבנטיים – במקרה דנן, משרד הפנים. במאמר זה נסקור את המצב המשפטי כיום, הפסיקה המנחה, ונשקול שינויים אפשריים בעתיד.
המצב המשפטי – נוהל משרד הפנים
כאמור לעיל, חוקי מדינת ישראל ונהלי משרד הפנים מאפשרים לבני זוג באמצעות הליך מדורג להסדיר מעמדם בישראל. בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי רשאי להתחיל הליך התאזרחות שאורכו כ-5 שנים, בעוד ידועים בציבור רשאים להתחיל הליך מדורג האורך כ-7 שנים ובסופו יוענק מעמד של תושבות קבע. במקרים בהם בני הזוג נפרדים בטרם סיימו את ההליך המדורג, זכויות בן הזוג הזר אינן ברורות, ולמעשה בן הזוג עומד במצב ובו יתכן ויאלץ לעזוב את ישראל.
על פי נהלי משרד הפנים מיד עם קבלת ההודעה בדבר הפסקת ההליך המדורג, בני הזוג יזומנו לשימוע לצורך בחינת הפסקת ההליך. במעמד השימוע יבחן הקשר הזוגי והמשכו. לאחר השימוע משרד הפנים יקבל החלטה אודות המשך ההליך, כאשר הקו המנחה הוא: אם מערכת היחסים הופסקה, יש לבטל את רישיון הישיבה של בן הזוג הזר, ולבקשו לצאת מישראל בתוך 14 יום. הוראות אלו הינן הכלל, אך ישנם חריגים לכלל, בהם ניתן להגיש בקשה למשרד הפנים לצורך המשך עיון. בקשה זו מועברת לועדה הבינמשרדית במשרד הפנים, אשר תבחן את המידע שנמסר לאורך השנים, הטענות שעלו בשימוע, והנסיבות המיוחדות. מקרים אלו כוללים על פי רוב:
- פקיעת קשר הנישואין וקיומם של ילדים משותפים – במקרים בהם בני הזוג קיימו נישואים אמיתיים וכנים במשך יותר ממחצית תקופת ההליך המדורג ולהם ילדים משותפים, משרד הפנים יעביר את התיק לבחינת הועדה הבינמשרדית. הנוהל מתייחס לבני זוג נשואים בלבד, יחד עם זאת, הפרקטיקה מלמדת כי גם במקרים של ידועים בציבור, תיקים אלו יועברו לועדה הבינמשרדית.
- פקיעת קשר הנישואין בשל פטירת בן הזוג הישראלי וקיומם של ילדים משותפים במשמורת בן הזוג הזר – במקרים אלו, בהם בני הזוג היו באמצע הליך מדורג ולהם ילדים משותפים, משרד הפנים יעביר את התיק לבחינת הועדה הבינמשרדית.
- פקיעת קשר הנישואין בשל פטירת בן הזוג הישראלי ללא ילדים משותפים – במקרים אלו, בהם בני הזוג היו באמצע הליך, ומחצית תקופת ההליך עברה, ואין ספקות בנוגע לכנות הקשר, התיק יועבר לועדה הבינמשרדית. בהתאם להחלטת הועדה, ולבחינת זיקת בן הזוג הזר לישראל, תינתן החלטה בנוגע להמשך ההליך.
- פקיעת הקשר הזוגי כאשר ישנה אלימות מצד בן הזוג הישראלי – במקרים אלו בן הזוג לא יגורש אלא יזומן לשימוע והתיק יועבר לועדה הבינמשרדית.
כפי שניתן להסיק מהאמור לעיל, הנהלים אינם מפרטים את תוצאות המקרים החריגים בהם יש לבחון את המשך הסדרת מעמדם של בני הזוג על אף סיום הקשר הזוגי. זכויות בני הזוג הזרים, ועתידם מוטל בידי הועדה הבינמשרדית. אומנם ניתן על פי השכל הישר להסיק מהם הקווים המנחים את הועדה, אין הנחיות ברורות. כמו כן, הנהלים נוגעים לבני זוג שבאו בברית הנישואין, ואינם כוללים בני זוג הידועים בציבור באופן מפורש.
למעשה, סיום הקשר הזוגי והעברת התיק לועדה הבינמשרדית מביא לסיומו של מסלול קבלת מעמד מתוקף קשר זוגי, למסלול אחר בו נשקלים טעמים הומניטריים מיוחדים מכוח חוק הכניסה לישראל (ראו לעניין זה בג"ץ 874/07 אדמונינה נ' הלשכה למנהל אוכלוסין ואח'). המסלול האחרון אינו מפורט בנהלים אלא עקרונותיו מצוינים באופן חלקי בפסיקה. מכאן, בן הזוג הזר מתחיל הליך מול ועדה, אשר מולה אין הוא יכול לייצג את עצמו, ואף אין הוא יודע מה אורך ההליך, נהליו וכד'.
פסיקת בית המשפט ושיקול הדעת
המקרים בהם יבחנו בקשות מטעמים הומניטריים מפורטים לעיל. מקרים אלו נדונו לא אחת על ידי בית המשפט בערכאות שונות, ולהלן סקירה קצרה אודות הנקודות המרכזיות:
ילדים משותפים
מגמת בית המשפט בבוחנו מקרים בהם בני הזוג חולקים ילדים משותפים מתמקדת בעקרונות דיני המשפחה, ובעיקרון טובת הילד. הפסיקה מנחה את משרד הפנים לשקול ראשית את טובת הילד, והימצאו ליד שני הוריו, וליד קרובי משפחתו. כך למשל, ב בעת"מ 3111-08 סלמובה אירנה ואח' נגד משרד הפנים, בית המשפט בחן את העתירה תוך שימת דגש על הימצאותם של דמות אב ודמות אם, וזאת אף אם הקשר עם אחד ההורים אינו הדוק. מגמה זו דומה בהחלט למגמת הממשלה להסדיר מעמדם של ילדים של מהגי עבודה הגודלים בישראל, ומכוח זאת ניתן להסדיר מעמד להוריהם. כמו כן, טובת הילד הינו עיקרון מנחה בבחינת פירוק מע' יחסים זוגית, משמורת וכד'.
פטירת בן זוג זר
בבג"ץ 874/07 אדמונינה נ' הלשכה למנהל אוכלוסין ואח', כנות הקשר היוותה גורם מכריע בבחינת בקשה מטעמים הומניטריים לקבלת אזרחות עקב פטירת בן הזוג הזר. בפסק דין זה בית המשפט ייחס חשיבות רבה לספקות שעלו בהליך המדורג אודות כנות הקשר. בבג"ץ הלל נ' שר הפנים ואח' הוזכרו שיקולים נוספים לרבות משך הקשר בטרם הנישואין, הזיקה לישראל, משך השהות בישראל, קרובי משפחה בישראל, מידת התערות, ומרכז החיים. כמו כן, מרבית הפסיקה דנה בבני זוג אשר החלו הליך מדורג מתוקף נישואים להבדיל מחיים משותפים.
פקיעת הקשר הזוגי עקב אלימות מצד בן הזוג הישראלי
פסיקת בית המשפט, כמו גם הנוהל להסדרת מעמד לבן זוג זר כתוצאה מאלימות של בן זוג ישראלי, מנחים כי במקרים אלו, ועל מנת שלא לעודד הימצאות בקשר זוגי אלים, תשקול הועדה הבינמשרדית הסדרת מעמד מטעמים הומניטריים. במקרים אלו, כמו במקרים לעיל, יש לבחון את זיקת בן הזוג הזר לישראל, משך שהותו בישראל, כנות הקשר, זיקתו למדינת המוצא, ילדים משותפים. כך הנחה בהמ"ש בעניין עע"מ 8611/08 פריהווט זוולדי נ' שר הפנים ואח', ובמקרים נוספים.
סיכום ומסקנות
המצב המשפטי של בן זוג זר בהפסקת הליך מדורג הינו כלוט בערפל, זכויותיו אינן ידועות, ולמרות הפסיקה המנחה ישנם לא מעט סימני שאלה. בני זוג זרים לעיתים שוהים בישראל שנים רבות, עובדים במשרות כדרך קבע, מנהלים חיי חברה, ואף חיי משפחה. חוסר הוודאות בנוגע למעמדם לאחר הפסקת הקשר הזוגי, ובייחוד לבני הזוג אשר להם ילדים משותפים, אינו הוגן. אומנם הפסיקה הובילה לשינוים בנהלים לאורך השנים, אך עצם ההליך הינו הסדרת מעמד מטעמים הומניטריים ועל כן כל מקרה נבחן לגופו. אנו סבורים כי יש מקום לשינוי הנהלים באופן ברור ומפורט יותר, ויותר מכך, אנו סבורים כי יש מקום למתן אפשרות ייצוג לבני הזוג הזרים בפני הוועדה הבינמשרדית, להבדיל מהגשת בקשה מפורטת בלבד.
האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.
—————————————————————————————————————–
*הכותב הינו בעלים ומייסד משרד עו"ד דותן כהן, אשר מתמחה בדיני ההגירה בישראל, ארה"ב אוסטרליה ומדינות נוספות. המשרד הינו משרד נישה המלווה חברות ישראליות וגלובאליות רבות במתן אשרות עבודה למומחים זרים במגזר העסקי.
ליצירת קשר: 037534000 | info@Visa-Law.co.il