הסדרת מעמד לבן זוג זר – אפליית בני זוג בני אותו מין

כיום, אנו עדים לריבוי המקרים בהם בני זוג ישראלים בוחרים לחלוק את חייהם עם בני זוג זרים ממדינות שונות בעולם. היכרויות אלו נפוצות בקרב אלה הנוהגים לטייל בעולם וגם עקב ריבוי הזרים הנמצאים בישראל. עם הזמן, לאחר שהקשר רוקם עור וגידים, ניתנת לזוג אפשרות להסדרת מעמד לבן הזוג הזר בישראל בכדי לאפשר לבני הזוג להקים כאן אתם ביתם. האפשרות ניתנת הן לזוגות נשואים והן לידועים בציבור, אם כי ההליך הוא מעט שונה.

הליך הסדרת מעמד הינו הליך מדורג שנמשך מספר שנים, וכרוך בהצגת רשימת מסמכים ובפגישות במשרד הפנים במטרה לבחון את אמיתות וכנות הקשר. מבחינה רעיונית, הנהלים המסדירים את ההליך הם ראויים וליברלים, שכן ההליך מוצע גם לבני זוג בני אותו מין. יחד עם זאת, בחינה לעומק את ההליך וההבדלים בין ההליך המוצע לזוגות נשואים לבין ידועים בציבור, מציג בהכרח את חוסר השוויון לבני זוג בעלי אותו מין. לצורך השוואה בין ההליכים ובחינת חוסר השוויון, נבחן בקצרה את ההליך החל על בני זוג נשואים לעומת ההליך החל על בני זוג ידועים בציבור.

הסדרת מעמד לבני זוג נשואים

 בני זוג נשואים המבקשים להסדיר מעמדו של בן זוג זר בישראל, מתחילים הליך שאורכו כ-5 שנים, ובתומו ניתנת אזרחות ישראלית. בני הזוג פותחים תיק להסדרת מעמד במשרד הפנים במקום מגורם בצירוף רשימת מסמכים ארוכה, הכוללת בין היתר מסמכים אישיים, מסמכים המוכיחים את כנות הקשר, ומסמכים עבור בן הזוג הישראלי. בעת פתיחת התיק, אם נמסרו כל המסמכים והתרשמות פקיד משרד הפנים הינה חיובית, תינתן אשרת עבודה עד לקביעת מועד לשימוע – לרוב תוך מספר חודשים. ה"שימוע", מטרתו לבחון לעומק את היחסים בין בני הזוג ולשלול אפשרות של קשר פיקטיבי. לאחר ביצוע השימוע בן זוג הזר יקבל תושבות ארעית א/5 המאפשרת לבן הזוג לעבוד ולשהות בישראל באופן חוקי. מעמד זה ינתן לשנה, ויוארך כל שנה עד ל-4 שנים. בתום 4 שנים בן הזוג הזר, בהתאם לרצונו, יגיש בקשה לאזרחות או לחילופין בקשה לתושבות קבע. כל מקרה יבחן לגופו, אך במידה ואין מניע על פי הנוהל אזרחות/תושבות קבע ינתנו על פי בקשה.

הסדרת מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין

בדומה להליך הסדרת מעמד לבני זוג נשואים, גם לבני זוג ידועים בציבור ניתנת אפשרות להסדרת מעמד בישראל. על בני הזוג לפתוח תיק במשרד הפנים ולהציג רשימת מסמכים דומה (פרט לתעודת הנישואין יתר המסמכים זהים). ההליך לבני זוג ידועים בציבור אורכו 7 שנים. בעת פתיחת התיק, במידה ולבן הזוג הזר יש אשרה בתוקף, תוארך האשרה עד למועד השימוע. לאחר השימוע, במידה ובני הזוג עברו את הראיון בהצלחה, תינתן אשרת עבודה ב/1 למשך שנה. אשרה זו תוארך כל שנה עד לתקופה מצטברת של 3 שנים. בתום 3 שנים תוגש בקשה לתושבות ארעית א/5 שניתנת להארכה לתקופה מצטברת של 4 שנים. בתום 4 שנים, וסך של 7 שנים, בן הזוג הזר רשאי לבקש תושבות קבע.

בחינת ההליך בעיון ראשון אינו מציג הבדלים ניכרים, שכן בשני ההליכים מוסדרת השהיה כבר מתחילת ההליך, ובתום ההליכים ניתנת שהות קבועה לבן הזוג הזר. הבדלים אלה אולי מתבקשים נוכח "מיסוד" הקשר מחד, המראה על מערכת יחסים רצינית וארוכת טווח, ומאידך מערכת יחסים שלא מוסדה על פי חוק. יחד עם זאת, הדברים מקבלים משמעות אחרת כאשר לבני הזוג אין אופציה למיסוד היחסים, כך למשל במקרים של בני זוג בני אותו מין.

להלן ההבדלים הבולטים בין ההליכים:

  1. בן זוג זר נשוי יקבל אשרת עבודה עם פתיחת התיק במשרד הפנים. בן זוג זר שאינו נשוי יקבל אשרת עבודה רק לאחר השימוע, כלומר לאחר כחצי שנה. בזמן זה אומנם תוארך אשרתו אך עם אשרת תייר יהיה עליו להיוותר חסר תעסוקה או לחילופין לעבוד בניגוד לחוק.
  2. בן זוג זר נשוי, בתום השימוע, יקבל מעמד של תושבות ארעית. מעמד זה מקנה לו אפשרות לעבוד, וכן זכויות סוציאליות שונות כגון ביטוח בריאות. אין כך הדבר ככל הנוגע לבן זוג זר שאינו נשוי, שבמשך 3 שנים יקבל אשרת עבודה בלבד שאינה מקנה זכויות סוציאליות. בתקופה זו, על בן הזוג הזר לממן לעצמו ביטוח בריאות.
  3. ההליך המדורג לבני זוג נשואים אורך כ-4 וחצי שנים בעוד לבני זוג שאינם נשואים ההליך אורך 7 שנים.
  4. בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי יקבל בסופו של הליך אזרחות ישראלית, לעומת בן זוג זר שאינו נשוי, שיסתפק בתושבות קבע בלבד.

אם כן, נשאלת השאלה מדוע בני זוג בני אותו מין נאלצים, בעל כורחם, לקבל את ההבדלים המשמעותיים בין ההליכים לבני זוג נשואים לעומת בני זוג שאינם נשואים. כך למשל, שהות בן הזוג הזר באשרת תייר במשך מספר חודשים עד למועד שימוע שיקבע, מימון ביטוח בריאות במשך כשלוש וחצי שנים בהם ישהה באשרת עבודה מסוג ב/1, וקבלת תושבות קבע בלבד לעומת אזרחות. הבדלים אלה הינם ברי שליטה לבני זוג הטרוסקסואלים, אך אין הדבר כך לבני זוג בני אותו מין שאין ביכולתם להינשא. בני זוג בני אותו מין כפופים לנוהל שאינו מחיל את זכויות בן הזוג באופן שוויוני, ונדמה שכך הדבר אך ורק לאור העדפתם המינית.

סיכום

כמדינה דמקורטית וליברלית הדוגלת בשוויון זכויות לכל תושבי המדינה, ראוי היה כי כלל החוקים התקנות והנהלים ידאגו לשוויון זכויות לכל. נוהל הסדרת מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים שאינם נשואים, במתכוון או שלא במתכוון, אינו מחיל שוויון זכויות לבני זוג בני אותו מין. לטעמנו, יש מקום לבחון את חוקיות הנוהל, ובכל מקרה לשנותו בכדי לאפשר לבני זוג בני אותו מין לקבל את התנאים הקיימים לבני זוג נשואים.

האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד. מאמר זה נכתב ע"י משרד עו"ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה"ב, אוסטרליה וקנדה. פרטי קשר: טלפון: 03-753-4000; אימייל: info@Visa-Law.co.il