סעיף 3א (א) לחוק הכניסה לישראל התשי”ב -1952, קובע תנאים מיוחדים להארכת אשרות העסקה ורשיונות ישיבה לעובדים זרים המועסקים בישראל.
הנפקת אשרות ההעסקה לעובדים זרים מומחים בישראל (ב/1) מתאפשרת על פי התנאים והדרישות הקבועים בחוק ובנהלים, ומאפשרת לחברות שונות בישראל להעסיק עובדים זרים בהתאם לדרישות החוק.
הנפקת אשרת העסקה בישראל לעובד זר מומחה, כרוכה בשני שלבים נפרדים:
1) הנפקת היתר העסקה על ידי יחידת ההיתרים, האגף למתן היתרים למומחים זרים.
2) הנפקת אשרת העסקה על ידי משרד הפנים, אשרה אשר תקפה בד”כ לתקופה של שנה אחת.
את היתר ההעסקה אשר ניתן ע”י יחידת ההיתרים ניתן להאריך אחת לשנה, בהתאם לתנאים ולדרישות הקבועות בחוק. באופן כללי, ניתן להאריך את ההיתר לתקופה כוללת של 5 שנים ו- 3 חודשים (ובמספר מקרים יוצאים מן הכלל ניתן להאריך את ההיתר לתקופה נוספת מעבר לתקופה זו).
הארכת אשרת ההעסקה תנתן כל עוד העובד הזר ממשיך לעמוד בקריטריונים שנקבעו בחוק ובנהלים.
סעיף ג.5.א לנוהל משרד הפנים – “נוהל הטיפול בבקשות למתן היתר העסקה ורשיון שהייה ועבודה למומחים זרים” מפרט מהם המסמכים הנדרשים להגשת הבקשה להארכת אשרת ההעסקה, מסמכים אלו כוללים תצהיר חתום על ידי נציג מורשה של המבקש בפני עו”ד או קונסול, מכתב הסבר מנומק וחתום לגבי הצורך בהעסקת המומחה הזר, מסמכים התומכים בטענות המועלות במכתב ההסבר, הסכם העסקה תקף, ועוד.
בין המסמכים הנדרשים להגשת הבקשה, הן על ידי חברה ישראלית והן ע”י חברה זרה, לצורך הארכת היתר ההעסקה למומחה הזר, נכללים שני אישורי רו”ח, כדלקמן:
- אישור רו”ח המבקר של החברה המציין כי החברה הנה חברה פעילה, וכי לא נרשמה לחברה אזהרת עסק חי בשנה הנוכחית, ובשנה שקדמה להגשת הבקשה.
- בבקשות להארכת היתר ההעסקה, אישור רו”ח ישראלי המאשר כי שולם שכר המומחים בשנת ההיתר החולפת לגבי כלל המומחים הזרים בשכר מומחים אשר הועסקו בחברה.
סעיף ג.5.א.(7) המתייחס לאופן הגשת הבקשה להיתר, קובע כדלקמן:
“בבקשות להארכת היתר להעסקת מומחה בשכר מומחים וכן בבקשות להחלפת או להוספת מומחה כאמור למעסיק שכבר מעסיק מומחים זרים, יצורף אישור רו”ח המאשר תשלום שכר מומחים בשנת ההיתר החולפת לגבי כלל המומחים הזרים בשכר מומחים אשר הועסקו בחברה תוך התחייבות לתשלום שכר מומחים ב-12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, בהתאם לרשימה שמית של מומחים שתצורף לאישור.“
מן האמור לעיל עולה כי ככל שהמדובר בחברה ישראלית, הרי שעל פי רוב לא תתקל החברה בקשיים בהמצאת אישורי רו”ח המנויים לעיל לצורך קבלת הארכת האשרה הנדרשת למומחה הזר, שכן ספרי החברה ועסקיה מבוקרים ע”י רו”ח ישראלי המכיר לעומק את עסקי החברה. אולם ככל שהמדובר בחברה זרה, הרי שמטבע הדברים, תתקל החברה בקשיים בהמצאת אישורי רו”ח כאמור לעיל לנוכח העובדה כי על פי רוב, רו”ח החברה המבקר את ספריה ימונה על ידי החברה במדינת המוצא, ואין ברשות החברה הזרה רו”ח ישראלי המכיר לעומק את פעילות החברה אשר יכול לאשר כי אכן שולם השכר הנדרש למומחה הזר בשנה הנוכחית ובשנה החולפת.
דרישה זו גורמת לרוב לעיכוב הטיפול בבקשות למתן הארכת אשרה למומחים הזרים בכל הנוגע לחברה הזרה עד להמצאת אישור רואה חשבון ישראלי. מן הראוי לציין כי דרישה זו אף דורשת זמן ומשאבים נוספים מאת החברה הזרה על מנת למצוא רו”ח ישראלי אשר יתן את האישור הנדרש, וכל זאת על רקע העובדה כי הארכת ההיתר נדרשת מהר ככל האפשר שכן המומחה הזר כבר נמצא בישראל ועובד בישראל, ועלול להידרש להפסיק את עבודתו עד לקבלת ההארכה הנדרשת.
לאור האמור לעיל, ניתן לטעון כי הדרישה השוויונית להמצאת אישור רו”ח ישראלי לצורך הארכת אשרת ההעסקה של המומחה הזר הן מהחברה הישראלית והן מהחברה הזרה כאמור לעיל, מטילה נטל שאינו סביר על החברה הזרה ויש מקום לשינוי הנהלים כך שהדרישה למתן אישור רו”ח מאת החברה הזרה תוחלף באישורו של רו”ח מארץ המוצא של החברה הזרה אשר מכיר את החברה ומבקר את ספריה.
האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.
מאמר זה נכתב ע”י משרד עו”ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה”ב, אוסטרליה ואנגליה.