מבקר עסקי? לא בהכרח!

בעידן הגלובאלי בו אנו חיים המוביליות החברתית והתעסוקתית חשובה לעין שיעור לקהילת העסקים. אינטרס כלכלי זה צריך לעמוד לנגד עיניה של כל מדינה המעוניינת בצמיחה כלכלית. כחלק משגרת העסקים, מגיעים לישראל אנשי עסקים ועובדים של חברות גלובאליות לביקורים עסקיים בישראל למטרות שונות ומגוונות לרבות, פגישות עסקים, השתתפות בכנסים, ניהול משא ומתן, חתימה על חוזים או הסכמים מסחריים אחרים.

חברות גלובאליות ומנהלי משאבי אנוש נדרשים פעמים רבות לדעת האם לאור אופי הפעילות המתבקשת של המוזמן לישראל, אכן מדובר בביקור עסקי בלבד או שמה מדובר בביקור למטרות עבודה. נשאלת השאלה, מיהו "מבקר עסקי"? מהן גבולות ההגדרה של "מבקר עסקי"? מהן הפעולות המותרות ל"מבקר העסקי"? מאמר זה בה לבדוק את הפער בין המצוי לרצוי ולהציע חלופה, שאינה קיימת בחוק הישראלי אולם קיימת במדינות אחרות, לפעולות המותרות במסגרת אשרת הביקור העסקי. בשלב זה, נסקור את המצב הקיים ובמאמר המשך נציע חלופות מפורטות ורשימת פעולות המקובלות על העולם המערבי בנוגע לפעולות המוגדרות כ"ביקור עסקי".

בישראל, אזרחי מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה מקבלים עם כניסתם אשרה מסוג ב-2 (אשרת תייר/מבקר עסקי) התקפה לשלושה חודשים אשר אינה מתירה לעבוד בתקופת השהות. אזרחי מרבית מדינות מזרח אירופה, המזרח הרחוק ואזרחי מרבית מדינות דרום אמריקה צריכים להגיש בקשה לאשרת ביקור בקונסוליה הישראלית במדינת מוצאם בטרם כניסתם לישראל.

חוק הכניסה לישראל מגדיר סוגים שונים של אשרות ביקור בישראל. שהות בישראל לצורך מטרת עבודה מצריך אשרת עבודה מסוג ב-1 ואילו שהות בישראל למטרת תיירות/ביקור עסקי מצריך אשרת ב-2. להלן לשון החוק כפי שמופיע בתקנה מספר 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד- 1974:

"5)   א) המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהוא רוצה להעסיק.

ב)  המבקש להיכנס לישראל לשם ביקור או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר)."

ניתן לראות בנקל שההגדרות הינן כלליות מאוד ואינן עונות על הצורך של החברות המזמינות ומנהלי משאבי אנוש בהגדרות ברורות ומפורטות יותר לפעולות המותרות למבקר העסקי על פי דרישות החוק. המחוקק הישראלי, אינו מגדיר מהו ביקור עסקי אלא על דרך השלילה. נציין, שהמושג "מבקר עסקי" אינו קיים בחוקי ההגירה בישראל ואף לא בנהלי משרד הפנים. עם זאת, ניתן ללמוד מלשון החוק כי מבקר המגיע לשהות קצרה בישראל, למטרות שאינן נחשבות כעבודה, אפילו אם מקבל שכר או הוצאות על ביקור זה, יחשב הדבר כ"ביקור עסקי" המצריך אשרה מסוג ב-2. דהיינו, שאלת השכר אינה מורידה ואינה מעלה לעניין הבחנת הביקור כ"ביקור עסקי".

החוק בישראל, בשונה ממדינות אחרות, אינו מנחה מהן הפעולות המותרות למבקר העסקי ואינו קובע את גבולות ההגדרה של המבקר העסקי. בהיעדר אבחנה ברורה ובהיעדר רשימת הפעולות המותרות למבקר העסקי, מנהלי משאבי אנוש וחברות גלובאליות נמצאות במצב של חוסר וודאות לגבי כניסת המוזמן לישראל ואף בסיכון לסירוב כניסתו של אותו מוזמן מקום בו פקידי ביקורת הגבולות עלולים להחליט כי כניסת המוזמן הינה למעשה למטרת עבודה. מרגע קביעה זו, יימצא המוזמן במתקן מסורבי כניסה ובתוך 24 שעות ביקורת הגבלות יזמינו עבורו כרטיס טיסה חזרה למדינת מוצאו, אלא אם כן מוגשת בעניינו עתירה דחופה למתן צו מנהלי להתרת כניסתו לישראל. לקביעה זו השלכות רבות, הן למוזמן והן לחברה המזמינה.

המבחן הנהוג בדיני הגירה לקביעה האם מדובר בהגעה לצורכי עבודה או לצורכי ביקור עסקי הוא מהות אופי הביקור, קצר ככל שיהיה, והאם המוזמן מבצע עבודה פרודוקטיבית, אף אם לא מקבל שכר מהמזמין. אולם נראה שהמבחן הנהוג הינו מיושן ואינו הולם את העידן הגלואבלי והטכנולוגי בו אנו חיים. יש לציין שהגדרות מבקר עסקי תמיד ישארו בתחום האפור, עם זאת הצורך ברשימת פעולות המתאימות להיחשב כפעולות לצורך ביקור עסקי עולה חדשות לבקרים. רשימת פעולות אשר אינה רשימה סגורה תיתן קווים מנחים לפקידי משרד הפנים, לעו"ד המלווים חברות גלובאליות באופן שוטף ולמנהלי משאבי אנוש, אשר אינם מעוניינים למצוא עצמם עוברים על חוקי הכניסה לישראל ומסתכנים בגירוש של המבקר אשר למעשה הגיע למטרת עבודה.

על גבולותיו של המונח מבקר עסקי ניתן ללמוד מדיני ההגירה בארה"ב. בארה"ב על המבקר העסקי להוכיח, בין היתר, כי אין בכוונתו להישאר תקופה ארוכה ולהראות את הקשר בין הביקור לבין עיסוקיו או עבודתו מחוץ לארה"ב. ישנה רשימה שאינה רשימה סגורה לעניין פעילויות עסקיות אופייניות למבקרים עסקיים, כגון: השתתפות בכנסים וסמינרים, עריכת מחקרים, ניהול מו"מ וחתימה על חוזים, קבלת הזמנות כסוחר או כיצרן עבור סחורות המיוצרות מחוץ לארה"ב, התקנה או הספקת שירות לציוד תעשייתי או מסחרי שנרכש מחברה מחוץ לתחומי ארה"ב, הכשרת עובדים אמריקאיים לתחזק ציוד או מיכון שנרכש מחברה מחוץ לתחומי ארה"ב.

מדינת ישראל עומדת בפני עיצוב מדיניות הגירה כתוצאה ממציאות החיים. מדיניות הממשלה בתחום העובדים הזרים כלולה בקווי היסוד של ממשלות ישראל האחרונות אשר קבעו את הטיפול בתופעת העובדים הזרים בישראל כאחד מעקרונות היסוד של המדיניות הכלכלית חברתית. נראה שיש להוסיף את הצורך המתואר במאמר זה על סדר היום וללמוד ממדיניות הגירה של מדינות מערביות בכל הקשור למתחם הגדרה ל"מבקר עסקי" ולפעולות המתארות "ביקור עסקי". במאמר המשך נציע חלופות מפורטות ורשימת פעולות המקובלות בעולם המערבי בנוגע לפעולות המוגדרות כ"ביקור עסקי".

—————————————————————————————————————–

*הכותב הינו בעלים ומייסד משרד עו"ד דותן כהן, אשר מתמחה בדיני ההגירה בישראל, ארה"ב אוסטרליה ומדינות נוספות. המשרד הינו משרד נישה המלווה חברות ישראליות וגלובאליות רבות במתן אשרות עבודה למומחים זרים במגזר העסקי.

ליצירת קשר: 037534000 |   [email protected]