השפעתו של עבר פלילי על תהליך ההגירה לארה"ב

עבירות פליליות יכולות להשפיע על תהליך ההגירה של המבקשים אשרה (ויזה). עבירות פליליות עלולות לגרום למועמד להיכשל בבקשתו לקבל ויזה ואף לגרום לגירוש אדם אשר כבר נמצא בארצות הברית.

אילו עבירות גורמות לאילו תוצאות?


אין תשובה פשוטה לשאלה זו מפני שהחוק מאופיין בהרבה רבדים ומשתנה לעיתים תכופות. החוק הרלוונטי הוא חוק ההגירה וההתאזרחות, או ה- (Immigration and Naturalization Act (INA, אך אין זה מספיק להסתכל רק עליו. עלינו גם להסתכל על התייחסות בית המשפט העליון האמריקאי ל-INA בפסקי דין הדנים בפשעים מסוימים, אך עלינו לזכור שלא תמיד ניתן להחיל פסיקה על תיק הגירה. ה- (Board of Immigration Appeals (BIA מחיל את החוק על תיקי הגירה כדי לקבוע את התוצאה למקרי הגירה ייחודיים. להלן סיכום קצר על מצב החוק הנוכחי.

סוגי עבירות פליליות ומשמעותם בנוגע להגירה

ישנן 2 סוגי עבירות:

  1. “Inadmissible Offenses” (עבירות בלתי קבילות) – הן עבירות שימנעו ממהגר שנמצא מחוץ לארצות הברית להיכנס למדינה.
  2. “Deportable Offenses” (עבירות שתוצאותן גירוש) – הן עבירות אשר עלולות לגרום לפרוצדורות גירוש למהגרים שכבר מתגוררים בתוך ארצות הברית.

ה-INA מסווג עבירות לעבירות בלתי קבילות ולעבירות שתוצאותן גירוש. על מנת לדעת לאיזה עבירה שייכת עבירה מסוימת, יש לבדוק את נוסח ה-INA ונוסח החוק בו הורשע המועמד. עבירה יכולה להשפיע על סטטוס ההגירה אך ורק אם המועמד נמצא אשם בפסק דין סופי (שלא ניתן לערער עליו). הודאה בעבירה פלילית, אפילו ללא הרשעה, יכולה להשפיע על סטטוס המועמד.

Inadmissible Offense עבירה בלתי קבילה

בכדי שעבירה תוגדר כעבירה בלתי קבילה ("Inadmissible Offense") עליה להיות מוגדרת כ- (Crime Involving Moral Turpitude (CIMT או כקשורה לסמים. CIMT היא קטגוריה רחבה המוגדרת על ידי פסקי דין וכוללת בתוכה עבירות רבות. בדרך כלל עבירה המוגדרת כ-CIMT כוללת מחשבה פלילית, מניע וכוונה מיוחדת.

דוגמאות נוספות ל-CIMT כוללים: גניבה, פשעי הונאה, סחר בסמים, ופשעים אלימים כמו רצח, אונס, תקיפה ועוד. הפרות רגולטוריות כמו חריגה מתנאי ויזה אינן נחשבות בדרך כלל כעבירות CIMT אלא אם הן כוללות בתוכן עוד אלמנטים של הונאה או CIMT מוכר אחר. לרצינות העבירה הפלילית או גזר הדין שהוטל אין כל משקל בסיווג העבירה כעבירת CIMT. הרעיון העיקרי הוא ש- CIMT מבוסס על מטרה ומניע, כך שאפילו אם אדם נאשם בגניבת 10 אגורות, הגניבה יכולה להיחשב כ-CIMT מפני שהייתה מטרת גניבה – ללא כל קשר לכמות הכסף שנגנב. חשוב לציין שאם המועמד ביצע רק עבירה אחת בטרם מלאו לו 18 שנה וחלפו מאז יותר מ-5 שנים, העבירה בדרך כלל לא תיחשב כעבירת CIMT.

Deportable Offenses עבירות שתוצאתן גירוש

אם המהגר כבר נמצא בתוך ארצות הברית, חלים כללים שונים. יש יותר עבירות פליליות שתוצאתן גירוש מאשר עבירות שיגרמו לו להיות “inadmissible”. בנוסף לפשעים שגורמים לאדם להיות “inadmissible”, כלומר עבירות CIMT ועבירות סמים כאמור לעיל, גם עבירה בנסיבות מחמירות aggravated felony)) מהווה עילה לגירוש. המונח "aggravated felony" מבלבל מעט משום שבחוק הפלילי ישנו סיווג לשתי קטגוריות חד משמעיות – "felony" ו"misdemeanor" (עוון), אך המונח "aggravated felony" אינו מתייחס לאף אחד מאלו. מושג זה משמש את ה- INA ובשימוש אך ורק בהקשר לחוקי הגירה.

דוגמאות לעבירות בנסיבות מחמירות הינן: סחר בסמים, הלבנת הון, עבירות נשק ופשעים אלימים. בניגוד ל- CIMT אשר עבורו אין צורך בתקופת מאסר מינימלית, כדי שעבירה תיחשב כ-"aggravated felony" עליה לכלול, ברוב המקרים, תקופת מאסר של לפחות שנה.

עבירות סמים

עבירות סמים הן עבירות מעניינות משום שהן יכולות להיחשב תחת כמה קטגוריות של פשעים אשר משפיעים על סטטוס הגירה – וביניהן “aggravated felony”, CIMT או שימוש בסמים (controlled substance violation), אשר שייך לקטגוריה אחרת של פשע, שנחשב דומה לעבירה רגולטורית. באופן כללי, החוק בקשר לסחר בסמים נוקשה, אך מטושטש יותר בנוגע להחזקת סמים. החזקה נחשבת כ-“aggravated felony” רק במקרה והעבירה נחשבה כ- "felony" במסגרת החוק הפדרלי. בפועל, הכוונה היא שעבירת החזקת סמים ראשונה של מהגר (פרט להחזקת סם מסוג קראק או סם אונס) אינה נחשבת בדרך כלל כ-“aggravated felony”. בכל מקרה, פשיעה סדרתית עלולה לגרום להכרה בעבירה כ-“aggravated felony”, אפילו במצב בו העבירה לא הייתה מוכרת ככזאת. במילים אחרות, פשעי סמים מרובים, אפילו כשמדובר בפשעים פעוטים, יכולים להחמיר את סטטוס ההגירה של מועמד יותר מאשר עבירה אחת רצינית.

בקשת מחילה (waiver)

מהגרים זכאים לבקש מחילה (waiver) אחרי 15 שנה מהשלמת גזר הדין. יש לבקש את המחילה שכן היא אינה מתקבלת באופן אוטומטי. על מנת להיות זכאי לקבלת מחילה, המועמד חייב לעבור את מבחן ה-INA, שמשתנה בעקבות סיווג הפשע. עבירות שנעברו בנסיבות מחמירות (“Aggravated felonies”) על-פי חוקים בארצות זרות אינן רלוונטיות 15 שנים אחרי השלמת גזר הדין ולכן אין צורך בדרך כלל לבקש כתב ויתור עבורן.

האם לצורך חוק הגירה, חייבת להיות תקופת מעצר כדי שהעבירה תיחשב כמו הרשעה?

שאלה נפוצה היא האם לצורך חוק הגירה, חייבת להיות תקופת מעצר כדי שהעבירה תיחשב כמו הרשעה. התשובה היא: לא תמיד. התשובה תלויה בחוק הפלילי בתחום השיפוט הרלוונטי. הרשעה ללא מעצר מותרת בדרך כלל רק עבור עוונות, אך בשתי מדינות (אורגון ולויזיאנה) ניתן לפטור ממעצר גם עבור מספר "”felonies. במדינות אחרות בארצות הברית, המדינה נותנת את שיקול הדעת לשוטר שמעניק את הזימון למשפט או מספקת המלצה עבור הימנעות ממעצר לעבירות מסוימות. לאור כל האמור לעיל, אם אדם מבצע פשע אין להניח שפשעו אינו ישפיע על סטטוס הגירתו רק משום שלא היה בתקופת מעצר.

סיכום

על מנת להבין האם עבירה מסוימת עלולה לגרום ל-"inadmissibility" או "deportability" של מהגר עלינו לקחת בחשבון את החוק הפלילי במדינה בה המהגר הורשע. הרשעה פלילית במדינה אחת יכולה לגרום למהגר להיפסל מזכאות לקבלת ויזה, אך במדינה אחרת לא תהיה שום השפעה על זכאותו לקבלת הויזה. בדיקה של הנושא צריכה לעבור דרך חוק ה- INA, החקיקה הפלילית והפסיקה הרלוונטית. מומלץ במידת הצורך להתייעץ עם עורך דין.


האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.

 מאמר זה נכתב ע”י משרד עו”ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה”ב, אוסטרליה וקנדה.