השמטת העוגן

מדיניות ההגירה בארצות הברית שזורה במחלוקת. כמעט כולם מסכימים כי מערכת ההגירה צריכה להיות קבועה, אבל כמעט אף אחד לא מסכים על השיטה לתקן את המצב הנוכחי. לפיכך די מפתיע שהיו מעט מאוד דיונים בנוגע ל – “ילדי העוגן”, מונח שהפך כה פופולרי עד שנוסף לאחרונה כמילה חדשה במהדורה האחרונה של מילון המורשת האמריקאית החדשה. עבור אלו אשר אינם מכירים את המושג, ראו כיצד המילון מגדיר את המונח:

“לעגן תינוק: ילד שנולד לאם שאינה אזרחית במדינה אשר מעניקה אזרחות אוטומטית לילדים הנולדים על אדמתה, בעיקר ילד שנולד להורים המבקשים להבטיח בסופו של דבר אזרחות לעצמם ולעתים קרובות אף לבני משפחה אחרים”.

במילים פשוטות וישירות יותר, מונח זה הטעון פוליטית, משמש לתיאור תינוק הנולד בארצות הברית על מנת לסייע להורים (שאינם חוקיים) במעמד ההגירה. קשה לומר כמה “תינוקות עוגן” נמצאים בימים אלו בארצות הברית, אבל נדמה שאי אפשר להכחיש כי המספר חייב להיות מספר גדול מאוד אם המוציאים לאור של המילון החליטו להגדיר את המושג באופן רשמי.

ובעוד ישנם רבים אשר מפנים את הביקורת כלפי ההורים של התינוקות המהווים “עוגן”, ייתכן כי הגיוני יותר לכוון את תסכולם כלפי הממשל האמריקאי. אחרי הכל, ההורים של תינוקות העוגן הנ”ל אינם עוברים על החוק בכך שהנם מולידים את ילדיהם בארה”ב, ואין להתייחס למעשיהם כהפרה של החוק. יחד עם זאת, אולי יש לשקול מחדש אם יש להעניק מעמד של אזרח ארה”ב לתינוקו של מהגר לא חוקי פשוט בשל העובדה כי נולד פיזית בארצות הברית. כאשר החוק הקיים מעניק אזרחות אוטומטית לתינוקות שאינם אזרחי ארה”ב אשר נולדים פיזית בארה”ב (ללא קשר למצב ההגירה), אנשים שאינם אזרחי ארה”ב למעשה מוזמנים לקחת טיסה לארצות הברית על מנת להביא את ילדם לעולם, לקבל אזרחות אמריקאית, ולחזור הביתה. גם אם ההורה מבקר כחוק בארצות הברית באשרת תייר, האם לתינוק אשר נולד במהלך ביקור תיירותי של ארבעה חודשים של אמו בארצות הברית מגיע אזרחות אמריקנית?

ככל הנראה, לא לכך התכוון המחוקק כשכתב את הכללים בנוגע להשגת אזרחות אמריקנית לפני שנים רבות, אולם, מצד שני, לא ניתן היה לחזות את הקלות שבה אנשים יוכלו לנסוע למדינות אחרות בעתיד. לאור העובדה כי אנשים לא נסעו לצרכי הנאה לארה”ב לפני כ-250 שנה, אלא על מנת להתחיל בחיים חדשים ולא לבקר בדיסני וורלד. בנוסף, במאות הקודמות, עצם ההגעה לארצות הברית היה הישג משמעותי משל עצמו, שהרי הדבר היה כרוך במסע מפרך ולעתים קרובות קטלני. לפיכך, ככל הנראה, הניח המחוקק כי מי שנולד בארה”ב יהיו מחובר חזק למדינה.

בהתחשב בקלות שבה מבוצעות כיום נסיעות בינלאומיות, הכלל בדבר אזרחות אמריקנית צריך להיות שונה על מנת לשקף את המציאות של המאה ה -21. אחת האפשרויות יכולה להיות כי לתינוקות שנולדו על אדמת ארצות הברית לא תינתן אזרחות אמריקנית אלא אם כן קיימת עמידה בדרישות הבאות: (1) לפחות אחד ההורים רשום כאזרח אמריקאי או תושב קבוע; או (2) ההורים הרשומים מתגוררים בארצות הברית ברציפות ובמעמד חוקי לפחות לשנה אחת בעזרת כל סוג של ויזה, למעט אשרת מבקר מסוג B1 / B2.

במסגרת מערכת ההגירה הנוכחית, ישנם מהגרים הממתינים במשך למעלה מעשור לקבלת גרין קארד, לעיתים, כמעט שני עשורים. אין כל הגיון בכך שתינוק יכול לקפוץ לראש התור ולקבל אזרחות ארה”ב (המעניקה יותר זכויות מאשר גרין קארד) רק בשל העובדה כי האם בחרה ללדת בארה”ב במקום במולדתה. אם הכלל החדש ייושם כמתואר לעיל, לא רק שההורים יפסיקו להשתמש בלידת ילדם ככלי הגירה, אלא אף אנו כבר לא נצטרך להגדיר את  המונח “תינוק העוגן” במילונים שלנו.

האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.

 מאמר זה נכתב ע”י משרד עו”ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לאוסטרליה, ישראל, ארה”ב וקנדה.